מאז ומעולם ריתקו דמויות המקרא את הקוראים בספר הספרים והציתו את דמיונם של מפרשים וחוקרים בני כל הדתות. התנהגותן האנושית והבלתי צפויה, לעיתים, של גיבורי התנ"ך לא משאירה את הקוראים אדישים, והיא כמו מבקשת מאתנו להיות שותפים פעילים בעלילה. הקריאה בספר מעוררת בנו רגשות שונים מאהבה והזדהות ועד כעס ותסכול, והיא מחדדת תובנות ומחשבות על משמעות הקיום האנושי ועל טבע האדם, על יתרונותיו וחולשותיו.

תכנית הלימודים מורכבת משתי יח"ל חובה ושלוש יחידות הרחבה. יחידת הרחבה ראשונה עניינה "הולך נגד הרוח". היא מבקשת לבחון דמויות מקראיות כלוחמות צדק וכמי שנלחמות למען הגבלת כוחם של שליטים עריצים ומנהיגים מושחתים. 

יחידה נוספת עוסקת בנושא "זרות ושייכות". ביחידה זו חוקרים התלמידים את היחס לזרים במקרא: האם קיימת בתנ"ך שאיפה לקיום כ"עם לבדד ישכון"? האם ישנה פתיחות וקבלה של בני עמים אחרים? או שמא שילוב בין השניים?

היחידה האחרונה הינה יחידת הערכה חלופית והיא בוחנת את מנהיגותם של שני המאורות הגדולים של המקרא משה ודוד – את צמיחתם כמנהיגים, את רגעי השיא בתפקודם כמו גם את מצבי המשבר והשפל. בחינת הבגרות ביחידה זו תתקיים באמצעות הדרכות תלמידים בסיפורי דוד באתר הארכיאולוגי "עיר דוד", תוך בחינת מנהיגותו ושאלת גבולות כוחו של המלך במקום בו פעל.

הלימודים במגמה משלבים טקסטים ממקורות חז"ל, חפירות באתר ארכיאולוגי, ימי סיור בעקבות נשים במקרא בהדרכת תלמידי המגמה, ביקור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית ועוד.